【古今名醫匯粹 卷二 脈要集 脈主病25】
<STRONG></STRONG><P align=center><FONT size=5><STRONG>【<FONT color=red>古今名醫匯粹 卷二 脈要集 脈主病25</FONT>】</STRONG></FONT></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG></STRONG> </P><STRONG>粗大者,陰不足陽有餘,為熱中也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>來疾去徐,上實下虛,為厥巔疾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>粗大者,浮洪之類,陽實陰虛,故為內熱。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>上實者寸盛,下虛者尺弱,皆陽強之脈,故為陽厥巔頂之疾。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>來徐去疾,上虛下實,為惡風也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故中惡風,陽氣受也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>來之徐,知上之虛,皆陽不足也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽虛必惡風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有脈俱沉細者,少陰厥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉細腎脈,兼數則熱,陰中有火,此少陰之厥也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然愈虛則愈數。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉細之數,厥則何疑?又不可以火斷也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉細數散者,寒熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉細為陰,數散為陽,陰脈數散,陰不固也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故或入之陰,或出之陽,而為來往寒熱也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>浮而散者為 仆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>浮者陰不足,散者神不守,浮而散,陰氣脫,故為 仆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>數動一代者,病在陽之脈也,泄及便膿血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>數動陽脈也,一代陽邪傷其血氣也,故為泄膿血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝滿腎滿肺滿皆實,即為腫,肺之壅,喘而兩脅滿,肝壅,兩脅滿,臥則驚,不得小便。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎壅,脅下至少腹滿,脛有大小,髀 大跛,易偏枯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>滿,邪氣壅滯而為脹滿也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三經皆能為滿,若其脈實,當為浮腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺居膈上,其系橫出腋下,故肺壅則喘而兩脅滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝之脈環陰器布脅肋,故壅則兩脅滿不得小便。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝主驚,臥則愈壅,故多驚也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈循內踝,上 出,絡膀胱而上行,故壅則脅下至少腹滿也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>或腫或消,是謂大小跛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>易偏枯,不能營運所致。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈滿大,癇瘈瘲筋攣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈小急,癇瘈瘲筋攣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈滿大,火有餘也;火盛則血涸。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故癇瘈瘲筋攣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝藏血,小為血不足,急為邪有餘,故為是病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夫癇瘈瘲筋攣病一也,而心肝二經皆有之,一以內熱,一以風寒,寒熱不同,血衰一也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈騖暴,有所驚駭,脈不至若喑,不治自己。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>騖,馳驟也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>驚駭肝病,肝脈急亂,因驚而然。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>此特一時氣逆耳,通則無喑也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈小急,肝脈小急,心脈小急,不鼓皆為瘕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三脈細小而急,陰邪聚於陰分也,故當隨經而為瘕。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝腎並沉為石水,並浮為風水,並虛為死,並小弦欲驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水病有陰陽,腎肝在下,肝主風,腎主水。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱沉者陰中陰病也,石水凝結少腹,沉堅在下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>俱浮者陰中陽病也,風水游行四體,泛浮於上。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>並虛者,一為根本,一為發生,根本空虛,有表無裡,當死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>並小真陰虛,小而兼弦木邪勝,氣虛膽怯,故為欲驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈大急沉,肝脈大急沉,皆為疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>疝者,寒氣結聚所為。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>急者,挾肝邪。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉者,在陰分。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉急而大,陰邪盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝腎之脈絡小腹,結於陰器,寒邪居之,故疝,按疝病乃寒邪挾肝邪之証,或結小腹,或結睪丸,或結於丸之左右上下。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>而筋急絞痛,脈必急搏者,多以寒邪結聚陰分,而挾風木之氣也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>經曰肝風疝,脾風疝,皆兼一風字,其必挾肝邪可知。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈搏滑急為心疝,肺脈沉搏為肺疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈搏滑急,寒挾肝邪乘心。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺沉搏,寒挾肝邪乘肺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽急為瘕,三陰急為疝。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽,太陽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰,太陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽為瘕聚,陰為疝氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡脈急,皆邪盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>寒邪氣聚,皆可名疝,故五臟皆有之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陰急為癇厥,二陽急為驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陰,少陰也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽,陽明也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈急者為風寒邪乘心腎,故為癇為厥;木邪乘胃,故發為驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈外鼓,沉為腸,久自己。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈小緩為腸,易治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎肝小搏沉,為腸 下血,血溫身熱者死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心肝亦下血,二臟同病者可治,其脈小沉澀為腸,其身熱者死,熱見七日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腸,下痢也,凡心、肝、脾,腎皆主陰分,或寒濕,或熱,各有所傷,乃自大腸下血,均謂腸 。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>血溫身熱者,邪火有餘,真陰衰敗,故死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心主血,肝藏血,故二臟 於下血,同病為順而可治。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若肝脾同病,為土敗木賊,其難治也明矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>小沉而澀為腸 者,以陰不足而傷血也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然脈沉細不當熱,今身熱,是為逆。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>七日,六陰敗盡也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈沉鼓澀,胃外鼓大,心脈小堅急,皆膈偏枯。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>沉鼓澀,陽不足也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>外鼓大,陰受傷也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>小堅而急,心火鬱而內熱也,胃為水之海,胃氣既傷,心部又病,此上下痞滿,膈偏枯矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈至而搏,血衄身熱者死,脈來懸鉤浮為常脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>搏,脈堅強,陰虛最忌。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若血衄脈搏身熱,真陰敗脫也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然失血之証多陰虛,陰虛之脈多浮大,故懸鉤浮乃其常脈,無足慮也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈至如喘,名曰暴厥,暴厥者不知與人言,脈至如數,使人暴驚,三四日自己。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>如數,非真數之脈,以猝動肝心之火,故令人暴驚。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈搏堅而長,當病舌卷不能言;其軟而散,當消環自己。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>心脈堅搏,肝邪乘心,臟氣虧甚,少陰脈從心系上挾咽,故令舌卷不能言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>搏堅之脈,皆肝邪盛也,五臟皆畏之。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋五臟以胃氣為本,脈無胃氣則死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>凡木強者土必衰,脈搏者胃多敗,故堅搏為諸臟所忌。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>搏之微,邪亦微;搏之甚,則幾於真臟矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故當以搏之微甚,而察病之淺深。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈搏堅而長,當病唾血;其軟而散者,當病灌汗,至令其不復發散也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺脈搏堅,邪乘肺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肺系連喉,故為唾血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>軟散,肺虛不斂,汗出如水且亡陽,故不可更為發散。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>肝脈搏堅而長,色不青,當病墜若搏,因血在脅下,令人喘逆;其軟而散色澤者,當病溢飲。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>溢飲者,渴暴多飲,而易入肌皮腸胃之外也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈搏堅而長,其色赤,當病折髀,其軟而散當病食痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃脈搏堅,木乘土也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>色赤,則陽明火盛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>木火交熾,胃經必傷,陽明下行者,從氣街下行抵伏兔,故病髀如折也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>軟散則胃氣本虛,食則氣逆,滯悶不行,而為食痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脾脈搏堅而長,其色黃,當病少氣;其軟而散色不澤者,當病足脛腫,若水狀也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪脈乘脾,脾虛無以生血,故本臟之色見,脾弱不能生肺,故為少氣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若軟散色不澤者,尤見脾虛,脾絡內踝前廉。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>循 骨後,故病足脛腫。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>若水狀,以脾不製水也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎脈搏堅而長,其色黃而赤者,當病折腰;其軟而散者,當病少血,至今不復也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>邪干腎氣必衰,色黃赤為火土有餘,故病腰如折也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>軟散則本虛,腎主水以生化津液,今腎氣不化,故病少血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>按五臟病脈,一曰搏堅,一曰軟散,而其為病多皆不足。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋搏堅之脈,邪勝於正,是謂邪之所湊,其氣必虛,軟散者,本原不足,謂正氣奪則虛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>有邪致虛,無邪本虛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>虛若一而病本不同,所當辨也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰搏陽別,謂之有子。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰,主少陰而言。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>腎主子宮,胎孕之所主也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽別者,言陰脈搏手,似乎陽邪,然其鼓動滑利,本非邪脈。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>蓋以陰中見陽,而別有和調之象,是謂陰搏陽別也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>然猶當察孕婦之強弱老少,及平日之偏左偏右,尺寸之素強素弱,斯足以盡其義矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈急者,曰疝瘕少腹痛。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈滑曰風。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>脈澀曰痺。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>緩而滑曰熱中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛而緊曰脹。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>緩因胃熱,滑以陽強,故病熱中。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>緩謂縱緩之狀,非遲也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>盛則中氣滯緊,則邪有餘,故為脹也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽虛,腸 死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰陽虛,尺寸俱虛也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>胃氣不留,魄門不禁而陰陽虛者,臟氣竭也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽加於陰,謂之汗。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽言脈體,陰言脈位,汗液屬陰,而陽加以陰,陰氣泄矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰虛陽搏,謂之崩。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陰虛,沉取不足;陽搏,浮取有餘。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>陽實陰虛,故曰內崩失血。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰俱搏,二十日夜半死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陰俱搏,十三日夕時死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陰俱搏,十日平旦死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽俱搏且鼓,三日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰三陽俱搏,心腹滿。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>發盡不得隱曲,五日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽俱搏,其病溫,死不治,不過十日死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰俱脾肺也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>搏即真臟之擊搏。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二十日,肺脾成數。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夜半陰極氣盡,故死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陰俱心腎也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>十三日,心腎之成數。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>夕時陰陽相半,水火分爭也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>一陰俱心主與肝也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>平旦木火旺極,而邪更甚,故死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陽俱手足兩太陽也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>水一火二,故死。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>在三日,既搏且鼓,陽邪盛極矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>三陰三陽,四臟俱搏,則上下俱病。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>故在上則心腹滿脹,至於發盡;在下則不得隱曲,陰道不通也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>四臟俱病,惟以胃氣為主,五穀盡而死矣。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>二陽俱,大腸胃也。 </STRONG>
<P> </P><STRONG>獨闕一陽,必脫簡。</STRONG>
頁:
[1]