【中華百科全書●傳記●胡瑗】
<P align=center><STRONG><FONT size=5>【<FONT color=red>中華百科全書●傳記●胡瑗</FONT>】</FONT></STRONG></P> <P><STRONG>胡瑗(西元九九三~一○五九年)。</STRONG></P><P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>字翼之,人稱安定先生,北宋泰州如皋(江蘇今縣)人。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>生於淳化四年,卒於嘉祐四年。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>少時家貧,到泰山讀書,一坐十年不歸。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>每有家信,見上有平安二字,便投書澗中,不復展視,恐因而亂其心。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>今日泰山南麓有一棲真觀,即當年胡瑗苦讀之處。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>學成後下山,初在吳中教授經學,後范仲淹聞其名,聘為蘇州教授,後改任湖州教授。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>在蘇湖地區任教共二十年,他的教法,後來被朝廷採用於京城的太學,他亦被召入京管理太學。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>當時四方學者蜂擁而至,使太學館舍不能容納。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>其教學,分經義及治事兩門,凡志遠穎悟,可當大任者,便教以經義。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>治事則一人各專政一科,又兼修一科,有政事、軍事、水利、曆算等科。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>見圖一胡瑗教學生,能以身作則,雖是暑熱,亦一定衣著整齊。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>嚴師弟子之禮。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>他視諸生如子弟,諸生亦受敬他如父兄。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>一生教過的學生共一千七百餘人,大都為有用之人才。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>當時禮部所取士,十之四五為他的學生。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>北宋初。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>取士尚重詞章,風氣澆薄,而胡瑗則以經術教諸生,便能明體達用。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>辛勤數十年,遂扭轉士風,有助於北宋儒學復興,是宋代理學的先驅人物。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>著述有易胡氏口義及論語說。</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>
<P><STRONG>(楊祖漢)</STRONG></P>
<P><STRONG></STRONG> </P>引用:http://ap6.pccu.edu.tw/Encyclopedia/data.asp?id=8313
頁:
[1]